top of page
Search

An Open Letter To The Israeli Student Association

Updated: Jun 27

*Hebrew below



Gal is teaching at the Open University of Israel and his research focuses on issues of ethnicity, citizenship education, poverty and activism. He's been teaching Hebrew at TINAU for four years and he's also a TINAU student for Arabic.


Wrong Opinion? Get Out

I am addressing you in your capacity as the chairwoman of the students union at my place of work, the Open University. I have been researching and teaching in the department of sociology, political science and communication for over 20 years. As part of my classes that deal with political issues in Israel and the world, I have met hundreds of students from all walks of life in Israel. I never thought the university should expel a student because of their opinions. This week I learned that you think, on behalf of the student union, that I or my colleagues should be fired (without compensation) because of our opinions.


Drive the Terror Out Academia 

What did you call the campaign? "Drive the terror out of academia!" Due to the "atmosphere of incitement in the universities" you have made yourselves the gatekeepers of proper speech. I will not elaborate here on freedom of expression and academic freedom. But it is only ironic that in your letter you praise the academy as a place for ideological deliberation. Indeed an open place for conceptual clarification, until the door you appointed yourself to close. I do wish to talk about the anticipation, which is expressed in your letter, that standing “together” implies ideological uniformity. It seems that the slogan to which we are exposed everywhere and at any time, "Together we will win", is also at the base of your campaign. "Together" is an important idea, especially when it comes to workplaces or studies and its power to protect individuals. Alone we are powerless and defenseless. That is why trade unions and student or tenant associations are so important, and why the law recognizes and protects this right. But in the eyes of the student union, the law should limit not only the freedom of expression but also the freedom of occupation.


What is an Extreme Opinion? 

Your complaint is not about the conduct of lecturers in the classrooms or in front of students. You cherry picked utterances of academics that were made in their capacity as citizens, and from those statements you created an ugly campaign of shaming and incitement, for the simple reason that their opinions are not popular with you. But these are not just unpopular or extreme opinions. These are opinions that do not align with what you see as an imagined consensus, which is the bar of what is allowed and what is not allowed to be said. It is important to note: you have no problem with extreme opinions. I have not yet come across a campaign by the Student Union against those who call for the removal of the Palestinians from this land or for settling in Gaza. As of today, these are still extreme opinions in the eyes of many of the mainstream in Israel.


What is the Threshold? 

But you have taken this even further. You are not only denouncing the opinions, but the speakers themselves. You demand the dismissal without compensation of those whose views cross the threshold you set. What is the threshold? Apparently what is defined in the law as the denial of the existence of the state as a Jewish and democratic state, incitement to terrorism or support for an armed struggle. It is no accident that you omitted the section in the law that prohibits racist incitement. I'll get right back to that too. "Drive the terror out of academia!", you shout, while you control mental and occupational terror on those whose opinions do not meet the standard. I will repeat and emphasize: you are not making allegations against someone who misappropriate their duties or acted inappropriately towards the students. You are establishing a thought police.


 


מכתב ליו"ר אגודת הסטודנטים יוכי לוי



גב' לוי שלום,


אני פונה אלייך בתפקידך כיו"ר אגודת הסטודנטים במקום העבודה שלי, האוניברסיטה הפתוחה. אני חוקר ומלמד במחלקה לסוציולוגיה, מדע המדינה ותקשורת מעל 20 שנה. במסגרת השיעורים שלי, העוסקים בסוגיות פוליטיות בישראל ובעולם, פגשתי מאות סטודנטיות וסטודנטים מכל שדרות החברה בישראל. מעולם לא חשבתי שהאוניברסיטה צריכה להרחיק מהלימודים סטודנטית או סטודנט בשל דעותיהם. השבוע למדתי שאת חושבת, בשם אגודת הסטודנטים, שאותי או את עמיתיי צריך לפטר (ללא פיצויים) בשל דעותינו. הרשי לי להסביר את עצמי. 

קראתי בעיון את הפניה שלך לסטודנטיות באתר האגודה ומאד התרשמתי מהניסיון שלך באגודה ומההבטחות שלך לדאוג לרווחת הסטודנטים וכמובן לייצוגם מול הנהלת האוניברסיטה, ככל שיידרש. אין ספק שאגודות סטודנטים, כמו התאגדויות אחרות, הן מוסד חברתי פוליטי מודרני חשוב מאין כמותו. אגודות מבטאות את החופש להתארגן ואת הזכות לייצוג קולקטיבי שהאזרחית או האזרח לעולם לא יוכלו לממש כיחידים. גם כאשר הסטודנטית היחידה ניצבת מול האוניברסיטה, למשל בוועדת משמעת, אגודת הסטודנטים תהיה על פי רוב הכתובת שלה לתמיכה ואף לייצוג. לכן, כאשר קראתי שאת, כיו"ר האגודה, חתומה על הצעת חוק בחסות התאחדות הסטודנטים הארצית הקוראת לשלול מהסגל האקדמי את הזכות להגנה תעסוקתית, תהיתי כיצד הדבר ייתכן. מה יכול להצדיק שנציגת איגוד אחד תבקש לפגוע בזכויות של נציגי איגוד אחר?

אני לא מיתמם. הרי ברורה לי העילה למכתב ההתאחדות ולהצעת החוק. איך קראתם לקמפיין? "מוציאים את הטרור מהאקדמיה!" בשל "אווירת ההסתה באוניברסיטאות" שמתם את עצמכם שומרי הסף של הדיבור הראוי. אני לא ארחיב כאן על חופש הביטוי והחופש האקדמי. אך זה רק אירוני שבמכתבכם אתם מהללים את האקדמיה כמקום לבירור רעיוני. אכן מקום פתוח לבירור רעיוני, עד לדלת שאתם מיניתם את עצמכם לסגור. אני כן רוצה לדבר על הדבר שעומד ביסוד המכתב שלכם, והוא  הציפייה ש״ביחד״ משמעו גם ציפוף שורות רעיוני. דומה כי הסיסמא לה אנו חשופים בכל מקום ובכל שעה, ״ביחד ננצח״, ניצבת גם בבסיס הקמפיין שלכם. ״ביחד״ הוא רעיון חשוב, בעיקר כאשר מדובר במקומות עבודה או לימודים ובכוחו להגן על כל פרט ופרט. לבד אנחנו חסרי כוח והגנה. לכן יש חשיבות לאיגודי עובדים ולהתאגדויות סטודנטים או דיירים ולחוק המכיר בזכות זאת ומגן עליה. אבל בעיני התאחדות הסטודנטים, יש להגביל בחוק לא רק את חופש הביטוי אלא גם את חופש העיסוק. 

התנהלותו של אדם בתפקיד אינה זהה או חופפת להתנהגותו כאדם וכאזרח. למשל, שוטרת יכולה להרגיש כלפייך רגשות איבה חזקים אבל חובתה במסגרת תפקידה לפעול מולך אך ורק לפי החוק. כך גם מרצה באוניברסיטה. יש לה השקפת עולם וזו גם תבוא פעמים רבות לידי ביטוי בהוראה שלה, ועדיין במסגרת הכיתה עליה לפעול בהוגנות ובהגינות כלפי כל אחת ואחד, ולהציע את הידע שלה כמיטב הבנתה. אבל התלונה שלכם אינה על התנהלותם של מרצים בכיתות או מול הסטודנטים. הלכתם וליקטתם אמירות של אנשי ונשות סגל שנאמרו בהיותם אזרחיות ואזרחים בעולם ומאמירות אלה יצרתם קמפיין מכוער של ביוש והסתה, מהסיבה הפשוטה שדעותיהם לא אהודות עליכם. אבל אין מדובר בסתם דעות לא אהודות או קיצוניות. מדובר בדעות שלא מיישרות קו מה שבעיניכם הוא קונסנזוס מדומיין, שהוא הוא אמת המידה למה מותר ומה אסור לומר. חשוב לשים לב: אין לכם בעיה עם דעות קיצוניות. עדיין לא נתקלתי בקמפיין של התאחדות הסטודנטים נגד מי שקוראים לסלק את הפלסטינים מהארץ או להתנחל בעזה. נכון להיום, אלה עדיין דיעות קיצוניות בעיני רבים מהזרם המרכזי בישראל. 

אבל אתם הגדלתם לעשות. אינכם רק מוקיעים את הדעות, אלא את הדוברים. אתם דורשים פיטורין ללא פיצויים של מי שדעותיו חוצות את הסף שקבעתם. מהו הסף? לכאורה מה שמוגדר בחוק כשלילת קיומה של המדינה כיהודית ודמוקרטית, הסתה לטרור או תמיכה במאבק מזוין. לא במקרה השמטתם את הסעיף בחוק שקובע איסור הסתה גזענית. מיד אחזור גם לזה. "לסלק את הטרור מהאוניברסיטה", אתם זועקים, בזמן שאתם משליטים טרור מחשבתי ותעסוקתי על מי שדעותיו לא עומדות בתקן. אשוב ואדגיש: אינכם טוענים כנגד מי שמעל בתפקידו או פעל בצורה לא הולמת כלפי הסטודנטים. אתם מקימים משטרת מחשבות.

הבחירה שלא לציין את סעיף הגזענות מלמדת יותר מכל על המניע לקמפיין שלכם. בין שלל האיסורים הקיימים בחוק (וכבר כתבו לכם שעל החוק מופקדות המשטרה והפרקליטות, לא האוניברסיטה) - האיסור על הסתה לגזענות הוא היחידי שמצדיק סנקציות. במלים אחרות, האיסור לשלול את הגדרתה של המדינה כיהודית ודמוקרטית הוא פגיעה בחופש הדעה ואין לו דבר וחצי דבר עם שלום הציבור. גם האיסור לתמוך במאבק מזוין שנוי במחלוקת מאחר ומקומו בדין הפלילי ולא הרעיוני. לעומתם האיסור על הסתה לגזענות הוא כזה שרואה ברעיון הגזעני עצמו דבר שהחברה צריכה להוקיע מקרבה, ולא ערך או דעה הנתונים במחלוקת. לכן, מה שאתם מבקשים בקמפיין הזה אינו מאבק על ערכים אלא מאבק של השתקה. 

דמייני לעצמך שכמרצה הייתי דורש להוציא מהקורס שלי סטודנט שעמדותיו ודעותיו בזירה הציבורית אינן לרוחי. כיושבת ראש אגודת הסטודנטים היית יוצאת להפגנות, בצדק. כפי שכתבתי בפתיח, הדבר מעולם לא עלה על דעתי. רעיון כזה מעולם לא עלה גם בכל מוסד אקדמי, ככל הידוע לי. 

מאחר והקמפיין של ההתאחדות כבר מהדהד בציבור, גם אני אפרסם את המכתב הזה במקביל לכך שאשלח אותו אלייך. אשמח אם תראי במכתב זה הזמנה לשיחה ולא התנצחות, מאחר ושנינו מן הסתם מעוניינים בקיומה של אקדמיה פתוחה המאתגרת את הידע שלנו על העולם. 


גל לוי

המחלקה לסוציולוגיה, מדע המדינה ותקשורת


112 views0 comments

Recent Posts

See All

Comments


bottom of page